יום מבורך בדרום הר חברון ארץ בראשית בתולית מרפאה פצועה מורכבת ביותר פשוטה ענוה יום שמוקדש למפגשים אנושיים למפגש עם מציאות של עם כובש ועם נכבש מציאות מיאשת מעוררת מכעיסה כואבת מפעימה מפגש עם אנשים מקסימים ומעוררי השראה, גם מתנחלים גם פלסטינאים ובדואים בני אדם אנושיים. יפים מפגש עם מציאות שאני מייצרת יותר נכון שאייל שני נושא השלום (זה ממש ככה תכלס!)מייצר ואני מצטרפת ומייצרת במה שכבר.. שזה בשבילי קורה בקסם החיבור ודוקא בגלל שאין לי שפה קורה בי חיפוש יצירתי של ערוצים להתקרב. מעבר למילים הלב יודע להתחבר בכל ביקור מעמיקה בי האמונה וההסכמה לחפש ולמצוא את הדרך לחיבור. דרך מבט ונוכחות עם לב פתוח מגע , טיפולים,יצירה, אוכל, צמחים.. האמונה בי גודלת שאפשר שאפשרי. שזה רק הסכמה לבוא להכיר לתת לזה זמן ואנרגיה עוד ועוד.. אז הפעם הוצאתי גירים ודפים. אצל משפחה שאני מאד אוהבת. הם מאד ביישנים ונבוכים נפתחים לאט, מקשיבים ומתבוננים ותמיד אצלם אני מאותגרת איך להגיע אליהם איך לייצר חיבור שהוא מעבר למבטים אוהבים . הזמנתי אותם לבוא לצייר והם הסתכלו עלי כאילו הזמנתי אותם לפגוש חייזרים או משהו כזה... הורים מקסימים ושישה ילדים מסתכלים עלי. מביך. התחלתי לצייר אותם מסתכלים עלי ולזמזם לעצמי מידי פעם מציאה להם דף וגיר כל פעם ילדה או ילד אחרים. לאט לאט נקבצו והצטרפו ואז התחיל שיעור בערבית עברית אנגלית . ציירנו משהו פשוט כמו עץ (שג'רה)אמרנו בעברית באנגלית בערבית ואז אני העתקתי בערבית והן בעברית.. התחיל שיעור כפי ממש. גיליתי שככה רוצה ללמוד ערבית! הם ציירו וכתבו וגם האבא הצטרף. חסדי היחד הם שמחו לקבל את הגירים דפים ואת הציור שציירתי אותם.אפילו הוסיפו את שמותיהם. זה הרגיש גילוי חדש היצירה ככה וקסם להיות יחד בהווה כשקורה החיבור כל הסיפורים מתפוגגים.. הרשת הטובה מתרחבת וגודלת משרישה ומעמיקה והאמונה בחיים בי בנו ברצון בתקשורת בשוני שיש מקום ביום אחד ברגע זה להכל להיות. לחזור לילדים האהובים שלי (כולל סשה חברה של מעיין) מעריכה ומודה על היש ויש מלא! תודה שהצטרפתם אלי...
