"אי שם מעבר ל"נכון" ול"לא נכון" ישנו שדה. שם אפגוש אותך"
ג'לאל א-דין רומי
לפגוש את ה"אחר" – לפגוש את "עצמי"
שבת בבוקר , יום יפה...
כ -10 ישראלים מתקבצים ונוסעים יחד לוואדי קסום בלב הר חברון למשפחה פאלח'ית שחיה בפשטות. בין שדות חרושים לקיר ביזאנטי, מערום של גרוטאות וטרקטור. העדר יוצא למרעה עם מוחמד הצעיר, ואנחנו מעפילים בגבעה. שם מחכים לנו עיסה ומשפחתו וביחד איתם - שתי משפחות של מתנחלים שבאו לעשות איתם שבת יחד עם הילדים. יש המולת שמחה, בין ארוחת בוקר, לשיעור יוגה להכנת הכנאפה.
זה לא מפגש פוליטי, (למרות שלא נוכל להתעלם מהפוליטיקה שבעניין....). זהו מפגש אנושי, לבוא ללמוד, להקשיב ולהכיר את האחר, להכיר את עצמי ולבחון יחד האם אפשרי שכולנו נחיה כאן (בשלום!) וביחד ?
השיח רב גוני, עמוק וקשוב. לא ויכוח קיצוני מי צודק ומי לא.... וגם אין ניסיון לשכנע את האחר באמת שלנו.
אחד הצעירים אומר: "באתי למצוא חברים חדשים". פעילת שלום אומרת, שהיא מתרגשת לשבת יחד עם כל כך הרבה צעירים וזוהי פעם ראשונה שהיא יכולה לפגוש מתנחלים, לדבר ולהכיר.
אנו נפגשים שם כבני אדם לבחון באמת אפשרות אחרת. זה מרגש ,זה חי ותוסס וזה בועט בפראות בהנחת היסוד שאומרת ששלום לא אפשרי – כי מה ששם קורה זה שלום, מלא ושלם שמכיל את כולם ומקבל את כל בני האדמה יחד. למי שלא היה שם זה מעלה גבה וגיחוך. למי ששם נמצא זה מעלה חיוך ושמחה.
זו בסך הכול טיפה בים, אבל טיפה ועוד טיפה תהיה לאגם.
קואן טיבטי חכם שואל : "איך תשמור על טיפה אחת שלא תיבש ?
אתה מכניס אותה לאוקיינוס".
זו ההזדמנות שלנו לספר לכולם ששלום הוא ממשי , ואפשרי. אם רק נלמד להסתכל בכנות אחד לתוך השני.
תודה על הזכות להיות חלק מזה.
איל
בצד הנכון (יעקב רז)
לעתים, ביני לביני, נדמה לי שאני בצד הנכון אני בעד המדוכאים ונגד המדכאים. בעד צדק חברתי כמובן בעד השלום ונגד המלחמה אני מנסח מכתבים וחותם על אחרים
כולם, כמובן, בצד הנכון אני פועל בחמלה, בקשב מתנגד לשימוש בכוח בצד הנכון לגמרי (...)
אבל מה אנחנו יודעים על אהבת הארץ של מתנחלים, שמאלנים, פלסטינים. בדואים ואחרים ומי הם כל אלה מי נתן בהם שמות ומתי נתנו בהם את כל הסימנים האלה שסגרו עלינו את חייהם (...)
באיזה צד הוא, הצער מה הפנים המקוריים שלו
אולי הם דומים לשלי, כמעט תאומים אותו הדבר ולך מצא את ההבדלים ואם כך באיזה צד אני ולפני שאני נחפז אל מעשי הנכונים אולי, לרגע אפשר בלא צד
נ.ב
כדי ליצור הזדמנות ליצירת אפשרות לשלום צריך רצון ,זמן, אנרגיה וגם קצת כסף....
אם מה שקראתם חשוב לכם, ותרצו לתמוך בנשיאת השלום של פעילויות כאלו ושל נוכחות שיגרתית כל שבוע בטיפוח יחסי שכנות, אשמח אם תוכלו לעזור.
תודה איל