עברנו את פרעה הנעבור גם את זה ????

אין מים, הבתים נהרסו, אין שטחי מרעה, אין עבודה,

השכנים באים ל"ביקור נימוסין" ואין דין ואין דיין.

בשעה זו הייתי אמור להיות על הטנדר המועמס ולצאת לשטח, אבל אני לא מסוגל אחרי מאורעות ליל אמש והשבוע החולף. האמת שרציתי לכתוב לכם על דברים טובים שקורים כמו המשך פרוייקט הירקות האורגניים שהרחבנו לעוד 14 משפחות עם 2.5 ק"מ של צינור טפטפת וציוד נילווה, כדי שיוכלו לגדל את מזונם ואולי אף למכור מעט. וגם על פרוייקט שיצא מהמגירה בחסות המלחמה של פירוק משטחים ובניה של אדניות עץ דקורטיביות לגינה שנותן מעט פרנסה למשפחה מסוסיא, וגם סיור מוצלח שהיה לנו בערב שבועות שכותרות "יש עם מי לדבר יש מה להקשיב".

אבל קצב האירועים המסחרר מותיר אותי בלי יכולת לעכל את הדברים מתיש ברמות על, ואני צריך למצוא כוחות ולאסוף את עצמי לכתוב. אז הנה התיישבתי לכתוב לכם את תקציר הדברים, נעזרתי בריכוז הפרטים של אראלה ויאיר מקבוצת הכפרים.

עדות של עיד יום אחרי ההריסות.

1.    26 ביוני, היה יום קשה וטראומתי לתושבי אום אל-חיר ולכולנו.

בשעה 8:27 כתב ע' בווטסאפ: שני בולדוזרים ושיירה של מכוניות צבאית עומדים ליד אום אל חיר. ואראלה ענתה לו: כרגיל – הריסה. רק לא ידוע עדיין איפה. איזה לחץ.

בשעה 9:11 שלח ט' בקול רועד הודעה קולית שהורסים את האוהל של המרכז הקהילתי, שעליו יש צו הריסה מ-2008, שלא מומש מזה 16 שנה.

ב-9:48 הוא דיווח שהורסים את מרכז בקרת החשמל של הכפר, ופאנלים סולריים, ושהבולדוזרים כבר ניצבים ליד ביתו של עיד. הורסים את ביתו של ע'.

אחר כך הורסים חמישה בתים נוספים במתחם של י'.בכל הזמן הנורא הזה לא יכולנו להיכנס לאום אל-חיר, הצבא סגר אותה מכל עבר אפשרי.

14:30 שיירת ההורסים עזבה את הכפר אחרי מתקפת הפתע. 30 אנשים, נשים וילדים, תינוקות וזקנים נותרו ללא קורת גג. יום חם מאד. אין טיפת צל במדבר הזה.

14:35 נבנה בזריזות אוהל שייתן מעט צל עט.

ב-17:05 נכנסו מתנחלים לבושי מדים וחמושים והחרימו את האוהל שנבנה בחיפזון על מנת להצל מעט, ועצרו את מ' שניסה להעמיד עוד אוהל קטן לאותה מטרה.באותה השעה הוכרז אום אל-חיר "שטח צבאי סגור" על מנת למנוע כניסה של תמיכה מכל סוג שהוא.

ב-18:10 הצבא הודיע שמ' שוחרר בסוסיא, אבל שעות ארוכות איש לא שמע ממנו ולא נודעו עקבותיו. רק ב-20:30 שמענו שהוא חזר לביתו. 

2.    חולקו צווי הריסה לעוד 10 בתים בכפרים חלת א-דבע ומופגרה. הצווים מאפשרים הריסה תוך 96 שעות, מה שאומר שאין דרך חוקית לעצור אותם דרך בית המשפט.

חשוב לדעת: בחודשים האחרונים נבנו עשרות מאחזים לא חוקיים בכל רחבי הגדה, ונפרצו עשרות קילומטרים של דרכים לא חוקיות, הכל תוך העלמת עין מוחלטת של "המינהל האזרחי" והמשטרה וחסות מגוננת של צה''ל.

3.    30.6.24 נערי גבעות מחוות שמעון עטיה נכנסים לאום אל חייר להתגרות בתושבים ומקימים למחרת אוהל מחאתי בצמוד לבתים של אום אלחייר בחסות הצבא. לקח הרבה זמן עד שהם פונו משם.

4.    3.7.24 נערי הגבעות חותכים את צינור המיים שמספק מים לכפר –העבריינים צולמו אך לא הועמדו לדין.

5.    3.7.24 כ -100 מתנחלים זועמים נכנסו לכפר של חאלת אדבע והחלו לעשות פוגרום, שריפת בתים, שבירת מכוניות , מכות. היה קשה להכניס אמבולנס לפינויי פצועים, ולקח זמן לצבא לסגור את האירוע. הצבא אסר פלסטיני שלדעתם הוא זה שהצית את הבתים בכפר.....

יש עוד בין לבין אירועים קטנים וגדולים שאולי שכחתי -מצטער אני מוצף ולא מעכל. העצוב ביותר שהצבא מטפח את הסיפור היהודי ומבטל כל גרסה פלסטינית לאירוע. גם המתנחלים המתונים, אלו שלא רוצים אלימות והקצנה מכבסים מילותיהם –"צריך גם לשמוע את הצד השני" וזה לא פשוט כמו שאתה מציג את זה.

פשוט זה לא, אף פעם לא אמרתי -אבל אם לא נעצור את הטירוף הזה לא נעשה את זה פשוט יותר. מי שמנהל את האירועים, אלו קיצוניים שבמדינה מתוקנת היו תחת סורג ובריח שפוגעים בחיינו כולנו -הבעיה שיש יותר מידי מתונים שיושבים על הגדר, ומגלגלים את והראש לצד השני...

אני מצרף כאן לינק לתרומות לאום אל חייר, ותקווה שנוכל לעצור את הזוועות הללו.

דרושים ישראלים שמוכנים להגיע לשטח ולישון שם בניסיון למנוע את ההריסות. יש מתנדבות.ים?

מחכה ליום שאוכל לכתוב רק על האור הקטן שהתחלתי בו את הפוסט ודברים רעים לא ימלאו את תודעתנו.

איל             

לתמיכה בנשיאת שלום