ניסים בשלג -אסי שהם

אתמול היה לי יום קסום שבו הסתובבתי במשך יום שלם בכפרים הפלסטיניים הזעירים בדרום הר חברון עם איש מדהים במופע של אנושיות וחמלה.


אבל לפני כן כמה מילות הקדמה.

כבר הרבה זמן אני מסתובב עם תחושת מועקה על מה שמדינת ישראל עושה לתושביה הפלסטיניים של דרום הר חברון. מדובר באזור הספר ליד היישובים סוסיא, מעון וכרמל. אזור הלימבו של שטחי סי. אזור בו מתממשת הלכה למעשה האפליה הקשה בין התושבים היהודים במרחב לבין התושבים הפלסטיניים. אפליה בחלוקת המשאבים של קרקע, מים ואספקת חשמל. אפליה באכיפת החוק על ידי הצבא והמשטרה. בקיצור תקצר היריעה..


אז מתוך המקום הזה והרצון לעשות משהו שמעתי במקרה על איל שני (לא השף) ועל כך שהוא נמצא בשטח פעם בשבוע. התקשרתי ואיל שמח שאצטרף אליו. איל מגיע כבר 13 שנה, פעם בשבוע, בטנדר ישן, לפגוש את התושבים הפלסטיניים של האזור. מפגש בגובה העיניים של שיחה, צחוקים, התעניינות אמיתית, עזרה קטנה, הושטת יד ונגיעה באנשים.

אין מדובר כאן בהתנגדות אקטיבית לכיבוש או בפעילות חתרנית אחרית. זהו מפעל של איש אחד שכולו אנושיות, אחווה ותיקון עולם.


אז מה עשינו תכלס. ישבנו ליד תנורי עצים (סובא) ושתינו הרבה תה מתוק תוך כדי שיחות על החיים ועל המצב. איל שמכונה כאן בחיבה ע'אזל (שזה אייל או צבי בערבית) משוחח באופן די שוטף בערבית שצבר עם השנים ואני הצלחתי לקלוט את עיקרי הדברים ומדי פעם גם קיבלתי תרגום. הבאנו הרבה עצי הסקה ממה שאיל העמיס על הטנדר וגם כמה שחתכנו מעצים שקרסו מהשלג. הבאנו איתנו מעט פירות ופירות יבשים וביגוד חם. במקום אחד איל גילה שאחד מבני הבית עבר לאחרונה ארוע מוחי וחצי גוף שלו לא מתפקד ומיד עבר לטפל בו בדיקור ושיאצו שבהן הוא מומחה. בין לבין נפגשנו גם עם מנהל של מפעל ישראלי מקומי ליד אחת ההתנחלויות כדי לבדוק אפשרות להעסקה של כמה פלסטינים. איל הדגיש שהוא אישית ערב לאנשים שיגיעו והיה מאושר כשהפגישה הסתיימה בקביעת ראיון ל 4 עובדים. בהמשך נפגשנו עם מישהו שאיל הציע לו את העבודה ושמענו את הדילמה שלו האם לעבוד אצל המתנחלים שבפועל פוגעים בבני עמו או להישאר מובטל. מורכב.


ביקרנו גם אצל פלאחים עם עדר כבשים באחד הואדיות באזור. הבית שלהם נמצא במערת מגורים שמאפיינת את תושבי האזור. במקום גר גם נער שחווה לאחרונה חוויה קשה ביותר כשנעצר על ידי חיילים על לא עוול בכפו ושוחרר זמן קצר לאחר מכן. איל, שהסיפור הזה נגע לליבו הביא לנער כמה מתנות קטנות (כדורגל ופנס ראש) כדי להחזיר לו את החיוך.

בקיצור מבחינתי זה היה יום מדהים שהשלג והלבן מסביב רק הוסיפו לאווירה המיוחדת שלו.


תוספת של איל:

ביום א' הגעתי עם ארבעה פלסטינים לראיון עבודה במפעל, בעזרת השם הם מתחילים לעבוד שם ומתפרנסים בכבוד.


לתמיכה בנשיאת שלום:

https://my.israelgives.org/en/campaign/12103