הם פשוט אנשים / אסף כץ

אסי ואבו סאפי ז"ל משחקים - הם פשוט אנשים....

היום ביליתי עם איל ואסי בביקור של מספר חברים פלסטינים בכפרים במאספר יאטא, לקראת אירוע שמתכונן לשבועות, אירוע שבו תהיה הזדמנות לישראלים להיפגש, להכיר ולשמוע מהתושבים הפלסטינים המקומיים על החיים באזור.

יצאתי עם מסקנה פשוטה, אפילו יותר ממוקדם - הם פשוט אנשים. סתם אנשים. בני אדם. חיים את החיים שלהם, לא שונים בכלל משאר האנשים בעולם, אולי חוץ ממידת סובלנות שמפתיעה אותי לגבי היכולת שלהם לא להגיב באלימות לאלימות. (וגם, השמות קצת שונים - עזיז, מוחמד, סלים... והעור קצת יותר כהה. אבל זה באמת סיפור כל כך גדול?). סתם אנשים, לא אלימים, לא פונדמנטליסטים, לא מסוכנים. אנשים. מספיק לעשות מזה סיפור גדול, לייצר מזה סכסוך ולדמיין דמיונות על 'ההם'.

באחד המפגשים שאלתי את אחד החברים שאיתם נפגשנו - ''אבל האמת, אני רוצה לדעת, האם אין פה בכפר פלסטינים שגם פועלים באלימות ורוצים לפגוע בישראלים?''. כי זה באמת לא נשמע הגיוני. והוא ענה ש''לא. אם תבדוק, תראה שמאז ה7.10, וגם לפני, לא היו פה מקרי אלימות, אפילו לא זריקות אבנים כלפי מתנחלים.'' כשהוא אמר את נזכרתי שלפני כמה שבועות דיברתי עם מתנחל בישוב השכן, חבר בכיתת הכוננות, ושאלתי אותו האם היו מקרי אלימות כלשהם מצד פלסטינים מאז ה-7.10. הוא אמר שלא היו כאלה בכלל.

אחרי ה 7.10 הזהירו שיהיה בישראל מבצע שומר חומות 2. זה לא קרה. הפחידו מהתלקחות בירושלים. זה לא קרה. התלקחות בגדה. זה לא ממש קרה.

לפני כמה שבועות נפגשתי עם הדסה פרומן, אלמנתו של הרב מנחם פרומן. הופתעתי בעצמי מכמה היא חושבת שצריך להפסיק להתחשב בפחדים שלנו, שגורמים לנו להתגונן ולהתקיף.

אז אולי אפשר יותר ויותר להסתמך על המפגש הישיר עם המציאות ולא עם מה שאנחנו שומעים מסביב?

יוצא לי להסתובב יותר ויותר במאספר יאטא בחודשים האחרונים. לפגוש אנשים, להכיר, לישון שם, לשבת, לראות את המדבר, לשתות תה. לראות שהאנשים האלה פשוט חיים את החיים שלהם. באמת, לא מיוחד. רק שעושים להם את המוות. לוחצים עליהם, מפעילים כלפיהם אלימות פרטנית וממסדית. ואת זה פשוט צריך להפסיק. ואז אפשר לחיות חיים ממש רגילים, ללא אלימות. לא משהו מיוחד. אולי אפשר להתרגל לזה.

ככל שאני שוהה במאספר יאטא, נמצא ''בשטחים'', שומע ערבית, רואה את האדמה הזו, חווה חיי יומיום, משהו פשוט נרגע מכל הסיפורים. זה ממש מרגיש כמו שיקום מטראומה, הטראומה של הפחד מפלסטינים.

ועכשיו - פשוט להפסיק את מה שמפריד לחיים האלה להיות רגילים - להפסיק את האלימות הפרטנית והממסדית.

בואו למאספר יאטא, תכירו בני אדם רגילים.

אסף כץ

במפגש ביום שלישי הקרוב לא נותרו עוד מקומות רבים -אז אם אתם רוצים לראות בעיניים ולהרגיש אל הלב מוזמנים להיכנס לקישור הזה.

לתמיכה בנשיאת שלום