אתמול בדרום הר חברון.
כל כך הרבה ביום הזה באמת שקשה לי להכניס למילים חוויות ומפגשים בהרבה רבדים. לרב רבדית שכמוני זה ממש קשה...
אנסה
רוצה להסביר את הפעילות של איל שאליה אני הצטרפתי.
איל קורא לעצמו "נושא שלום" וזה מי שהוא ומה שהוא מעניק בטיפולים שלו בשיעורי טאי צי ובעשיה שלו בשטח. הוא לא תופס צד (מה שכל כך קל שיקרה שם במציאות המאד מורכבת בארץ שלנו ואולי באופן קיצוני בדרום הר חברון ובשטחים וזה גם גם מה שרוב הפעילים עושים - תופסים צד...). הוא נושא שלום עם מתישבים ישראלים הכי קיצוניים -מנסה לדבר איתם שוב ושוב ועם כאלה שמוכנים לשוחח לפגוש פלסטינים ולפעול לשלום. הוא נושא שלום עם מתיישבים פלסטינים שעומדים על שלהם, הוא נושא שלום ואנושיות עם ילדים נשים גברים בתוך מצבים קיצוניים ובתוך חיי היום יום הפשוטים. יוצר רקמות חיבור מיטיבות ומפרות בין מתיישבים-ישראלים ופלסטינים בין משפחות בין הצבא למה שקורה בשטח הין פלחים לבדואים, מונע היתקלויות שיכולות להגיע מאד מהר לפוגרום אלים, ויושב לשחק עם ילדים בנחת מלמד אותם, פותח להם עולמות. זורע זרעים חדשים בדורות הצעירים. מתוך התדר שלום שנמצא בתוכו משוחח עם אנשים, מזרים את התדר הזה לרקמה האנושית שבשטח.
אני מתפעמת מהחסד הזה שהוא איל ומקבלת מלא השראה וכוח ליצור לברוא להתחבר להאמין להגשים במציאות החייה. מביאה אותי, את הכיוונים והמתנות שלי בחיבורים דרך יצירה מגע תנועה חיבור לב טבעי לילדים לנשים..
פלסטינים בשטח שמכירים יהודים בתוך תבנית העם הכובש, המתישבים הישראלים, הצבא זוכים להכיר בני אדם אחרים שאיתם, שרוצים לטובתם שרוצים להכיר אותם, לתת ולקבל. להיות בהפריה להיות ביחד. זה כוח גדול וחסד גדול ובעייני עושה שינוי עמוק בחווית חיים ובתפיסה על המציאות אצל הרבה אנשים.
אותי זה מפרה ממלא מאפשר לי לחיות בעיניים פקוחות לרווחה למציאות הכואבת המורכבת להיות חלק חי ממנה ולפעול בערוצים שמתאימים לי.
נקודות שריגשו אותי אתמול: האש הזאת של הילדה שמציירת. ציירנו יחד על דפים גדולים מלא התרחשות תוך כדי וזאתי נשארה לדבוק באש שלה מרוכזת רגועה... השראה.. מפגש עם כמה משפחות בכפר שהיה בו פוגרום אלים בשמחה תורה וגם שלשום ארוע אלים בכפר ליד. זהו כפר שנמצא ליד התנחלות. כמעט ואין קשרים בין הכפר לאנשים בהתנחלות. להיות איתם רקמה מחברת שמתעקשת על חיבור על תקשורת על שיתוף פעולה.
זה יציאה לאט לכיוונים חדשים. יציאה מהתקבעות. מנפרדות. נסיונות נחושים של איל לחיבור ותקשורת בין מתישבים ישראלים לפלסטינים. מאד ריגש אותי משפחות שלפני כמה שבועות זרקו עליהם אבנים גדולות על הבתים שלהם כשהם נועלים עצמם בפנים להגן על עצמם יושבים איתנו בנחת מארחים אותנו במאור פנים בלב פתוח מקשיבים משתפים... זו נשיאת שלום בחויה שלי.
יש רגעים של חסד במבט עמוק ורואה ומקבל יש רגעים של חסד בהתבוננות על הכבשים והעיזים על כל התלאים והגדיים (זו העונה..) יש רגעים של חסד בגילוי גינות קטנות של ירק וצמחי תבלין ליד המערות וליד הבתים המאד צנועים שלהם שמטופלים במעט מים המאד יקרים עבורם (כי להם זה מצרך יקר שיכול לקחת יום עבודה לאיש מבוגר ליסוע להביא מיכל מים שאמור להספיק לאנשים לבעלי חיים ולצמחים. והם משלמים הרבה יותר מאיתנו על המים...)
ורגעי חסד מלאי תשוקה ואהבה של משחקי תנועה מגע ויצירה עם חבורת ילדים אצל חמולה שאנחנו מבקרים עמוק בשטח. פשוט אהבה טהורה...
יש כוח גדול מזה?
ממליצה לכל אחד למצוא ערוץ כלשהו בחייו בחייה לפעול שלום . ממליצה לכל אחד לבוא לסיבוב עם איל לחיות מקרוב מציאות שקשה להבין ולחוות מתוך בועת חיינו. ואולי למצוא דרך לתת - עם נוכחות עם תרומה כספית שנותנת גו מאד משמעותי לעשיה של איל וגם אולי תאפשר לי לרדת לשטח יותר ברווחה ולהביא את עצמי לפעול שלום.
אני חשה שהיציאה הזאת מרחיבה אותי מעמיקה קשר עם החיים שבתוכי ובחוץ ומאפשרת לי לקחת אחריות ולא לחיות במירמור ותיסכול וקורבנות.
מי שמעוניין לבוא או לחפש דרך לפעול אשמח לשוחח
מליה 0502209800
Comments