להיות עם הכאב -בגובה הלב/ מליה גולדברג


היום לדרום הר חברון לקחתי איתי כאב שהולך איתי בימים האחרונים. אז היה לי תינוק קטן כואב במנשא הלב שלי . וכל החוויות של היום פגשו גם אותו ודרכו חוויתי.

מפגשים אנושיים, מרגשים מסקרנים מחברים מזינים מפתיעים, ואיתו נוגעת ומטפלת בכפות ידיים מתוחות וכואבות של אם לילד ראשון שכל הזמן על הידיים, ואיתו מלמדת להניח להרפות מאמץ (אולי בפעם הבאה נעשה לנו הנשים שיעור תנועה קצר...אחרי שראו אותי רוקדת וזזה בשיפוע ההר הקסום שהם חיים בו ,עוף מוזר.. צחקו במבוכה (אני רגילה שצוחקים בנבוכות שמתחילה לרקוד בכל מקום) האמא הצטרפה אלי במבוכה והזמנתי למפגש הבא שננוע קצת.. זה בכלל לא מובן מאליו שהיא זזה איתי זה כל כך חדש וזר להם).

הסדרת עניינים בין "מתנחל" איש מקסים שהצטרף אלינו לסיבוב לפלסטיני בעל הבית עקב אי הבנה שנוצרה, דיקור שאיל עשה למישהו שעבר ארוע מוחי ותמציות מור ולבונה לפצעים כואבים ברגליים .

איתו פגשנו משפחה מרובת בנות וכמה בנים חמי לב אוהבים שמחים נוגעים. כל כך התרגשו שבאנו וגם אנחנו.. אז הוצאתי את הגירים והצבעים והתחלנו לחגוג בציור בלמידת מילים בעברית וערבית וכמובן שהתחלתי לצייר אותם עם הגירים. חגיגת לבבות אוהבים ופתוחים שלא רצתה להעצר.


ואיתו הכרתי "מתנחל" איש מקסים עם מלא נתינה וכוונות טובות לשכנות מיטיבה עם השכנים הפלסטינים.

ואיתו ואולי דרכו התמגנטתי והתמגנטו אלי ילדים בכל בית. מתקשרים ככה בעברית וערבית מבינים לא מבינים ובעיקר מתחברים בלב בהקשבה במבט במגע במשחק.


ורואה שיכולה להישאר עם הכאב להיות איתו איתי ועם החיים הפועמים סביבי. כאילו אף אחד לא נותן לי להישאר לבד עם הכאב (אולי בגלל שלקחתי אותו איתי) וגם אני לא נתקעתי איתו בהשתבללות פנימה אלה נתתי לו להיות זמין לי לחיים למפגשים.

הייתי בגובה הלב.


ולבסוף מעבר מהפלחים למשפחה בדואית יפה ומיוחדת . מקרינים עוצמה . הלכתי לשבת במטבח עם האישה והילדים (כי הן לא יכולות לבוא לאוהל האירוח של הגברים) קצת מתוסכתלת מהחוסר שפה שלי... פשוט הייתי ופגשתי. לומדת אותם ואותי ... איזה חיים אחרים!! איזה מתנות יש להם לתת לי לנו: שקט, פשטות, יש זמן, קצב איטי, הווה מתמשך כמו שאיל אוהב לומר, חיבור לאדמה ולחיות, הם ממש בתודעה הזו.

והאוכל! איזה אוכל!!! ואיזה נדיבות ואירוח! בשר עז (משלהם) עם אורז מרק עדשים אחד הטעימים ביותר אורז עם חוביזה וחמאת לבנה פיתות טריות שרק הכינה... קפה קלוי טחון טרי עם תבלינים שנעשה מול ענינו בנחת רוח הזנה מושלמת לגוף ולנשמה פשוט כל ביס עונג! קיבלתי הזנה שהייתי צריכה מאנשים פשוטים וטובים.

עם כבר כותבת עליהם אז מבשרת לכולם שהם בונים על צלע ההר קרוב לביתם יחד עם איל וסאלם מין אוהל ארוח פשוט ונעים עם שירותי קומפוסט, אוכל הכי טעים שתמצאו . מתאים לקבוצות משפחות מפגשים, כמה לילות שרוצים ובמחיר צנוע ונגיש לכולם. ממליצה בחום רב! ארוח חם ומזין בארץ בראשית. מתאים לכל אוהבי השקט, המדבר וסיני... בעצם לכולם!

רוצה להודות מעומק ליבי לאיל שני שעשה החלטה ובחירה מאד אמיצה לפני 13 שנה לצאת מבועת היום יום של להסתדר ולהתנהל לפי מה שקורה ולהתחיל לשזור חוטים לחיבור החלקים השונים בארץ הזו ומתחת לאפו היכן שהוא גר, בעשייה יומיומית בדרום הר חברון , עם לב פתוח וקשוב בנחישות, בין המתנחלים הקיצוניים והלא קיצוניים לפלחים לבדואים לרשויות לאנשי צבא, בין החיבור לילדים ללטפל באנשים ופשוט להיות חבר. מנסה בכל הדרכים בתודעה שאין מה שמעבר להשגה. יודע לבחור את החוטים הנכונים שיתאימו לחלקים שיוכלו להתחבר. פשוט מוכן לנסות ולטעות ולנסות... אני מקבלת מלא השראה ממנו גם לעשות בחירות כאלה בחיי שעושות לי רק טוב. ממליצה לכל מי שבליבו קריאה לצאת לסיבוב איתו ולתרום לו ולעשיה שלו בדרך שתוכלו. כסף, כל מיני ציוד ונוכחותכם.


מודה לכם שהצטרפתם אלי לשיתוף.

מליה גולדברג


לתמיכה בנשיאת שלום:

https://my.israelgives.org/he/campaign/13711

פוסטים אחרונים

הצג הכול

חמישי בבוקר. זה למעשה, תמיד מתחיל יום, יומיים ושבוע לפני, ומסתיים כמה ימים אחרי. בפנים, בתוכי. ההתרגשות לקראת המפגש. החשש. אפילו הכאב כבר מתחיל להיות מורגש. וגם ציפייה, וחשק, סקרנות ולב מתרחב. אני יו