אחרי הפוגורום בשמחת תורה

שלום לכולם,

האמת שרציתי לכתוב קודם אבל חיינו נהיו מלאים ודחוסים בהרבה מובנים. לא רק במובן האישי, אלא גם במובן החברתי, הכלכלי, הפוליטי והעולמי. אישית, אם פעם חשבתי שאני יכול להטמין את הראש בחול ולהתעלם ממה שקורה – עכשיו מה שקורה בכל המעגלים, כבר סוחף גם אותי.


מדיטציה, טאי צ'י ונשיאת שלום

אז עכשיו אני כותב וראשית - רציתי מאוד להזמין אותך ליום בדרום הר חברון שישלב את שני העולמות בחי: המדיטציה, התנועה והמגע יחד עם הגשרים שנרקמים בין אנשים בדרום הר חברון. במידה ויש עניין להצטרף אלי ליום כזה, נא למלא את הטופס ואחזור אליך ברגע שיהיה תאריך ספציפי.


בינתיים, אני רוצה לספר לך על כמה דברים יפים שהצלחנו בהם בשטח; קודם כל, לא הפסקנו להגיע לשטח בכל השנתיים הללו על בסיס שבועי קבוע. זו הייתה תחושה טובה של חיבור ונתינה אבל גם זכות ללמוד מהצניעות ומקבלת המציאות הפשוטה של תושבי ההר. בכל תקופות הלחץ והסגרים ישבנו עם כוס תה, הבטנו לנוף ותהינו איך העולם יצא מדעתו ככה....


> לתמיכה בנשיאת שלום <

אחמד עובד !

קצת אחרי החגים, תפס אותי אחמד והתחנן שאמצא לו עבודה כי כבר אין כסף לאוכל ותרופות למשפחה. בעיניו ראיתי את החרדה והפחד, נתתי באותו רגע סכום שיאפשר לקנות אוכל לאותו שבוע וכאילו משמיים פנה אלי דוד, "מתיישב יהודי" שחיפש מישהו לעבודה קבועה. אחמד קיבל את העבודה לשמחתי. הוא אמר לי שמאז, הוא מזכיר אותי בתפילותיו בכל יום. התקווה והחיות חזרה אליו ולמשפחתו. דוד התקשר אלי ואמר שהוא מאושר מאחמד, שהוא נעים וחרוץ ויוזם ובסה"כ בינתיים הולך להם טוב. אגב, את השידוך בין אחמד לדוד עשתה שרית- גם היא מתיישבת יהודית, שיצאה איתי כמה פעמים לשטח ונענתה לקריאתי למצוא עבודה לשכניה הפלסטינים.


זה מזכיר לי שסיפרתי לכם על 5 אנשים שהצלחתי לחבר אותם עם חקלאי (גם הוא "מתנחל"), לפני כשנה וכולם עדיין מחזיקים במשרה לשמחתי.


עניין הפרנסה הוא קריטי באזור. אתמול ישבנו עם יוסוף בן ה -22. הוא סיים ללמוד מחשבים. עדין, שקט, נעים הליכות ודובר אנגלית טובה, התחתן לא מזמן, אבל אין לו עבודה בכלל בפלסטין. הוא ביקש שנעזור לו לצאת לעבוד ולא חשוב במה, גם ניקיון וחקלאות באים בחשבון. אך קשה מאוד גם באלו להשיג עבודה ואישורי עבודה. אני עדיין מחפש איזה סטרט-אפ או חברה שתוכל להעסיקו – אפילו מרחוק. כל רעיון יתקבל בשמחה.


שרה אורגת שטיחונים וחלומות

שרה, אחותו של אחמד, חרוצה מאוד ומוכשרת בעבודות ידיים. לפני כשנה בני אנדד לימד אותה כיצד לקחת חולצות פשוטות ישנות, ולגזור מהם חוט שתוכל לארוג ממנו משטחים לסירים חמים. בינתיים עברנו כמה גלגולים גם בחשיבה ובעשייה וגם בהבנה איך להביא את המוצר למכירה למי שירצו בו. יש לה רצון עז להתפתח בתחום ולעזור בפרנסת המשפחה. אם יש לך רעיונות איך אפשר לקדם אותה נשמח לשמוע. הנה כמה מעבודותיה.


לב המדבר - אוהל אירוח בדואי באוירת סיני

לפני כמה שנים התחלתי לעזור בחיבור בין פאלח ובדואי במטרה ליצור עסק משותף לתיירות מדברית. לשמחתי סאלם, נאייף ומוחמד הקימו מקום יפה שמתפתח מאוד בשנה האחרונה ומתחיל לעמוד על רגליו. המקום פתוח לכל: מטיילים, משפחות, אירועים וסדנאות. הוא ממוקם על הנוף הנפתח לערוצים העליונים של נחל הרדוף במדבר יהודה, לכיוון הרי אדום. אפשר לצאת משם לטיולים רגליים ורכובים, לערוך חאפלות, ארוחות בסגנון בדואי – ערבי, אירועים וסדנאות.

מצרף את הטלפונים של שלושת השותפים האמיצים, כדי שתוכלו להגיע וליהנות ממדבר קסום, ואנשים נפלאים. אגב, אל תוותרו על הקפה של נאייף –הכי טעים בכל האזור !


סאלם 0502169672

מוחמד 050-2234729

נאייף 050-9775130

דוכן השלום

-Win Win

יכול להביא עסק להצליח ועל הדרך לטפל בקונפליקטים ובעיות שלפני זה היו ללא פתרון. מתוך מחשבה גם להביא פרנסה וגם לקרב בין תושבי ההר, הקמנו דוכן שלום של מוצרים שונים שאנשים מדרום הר חברון מייצרים. לאט לאט ובעיקר לפני החגים - זעתר פלסטיני ויין מיקב דרימיה שבסוסיא נמכרים יחד ותומכים בפרנסת שני הצדדים ועל הדרך גם קצת בפרויקטים שמקרבים אנשים ולבבות כמו שתיארתי כאן למעלה.


בינתיים זה נמכר בעיקר בדרום, אבל יש גם אפשרות להעביר לפרדס חנה. אין לי סידור במחיר סביר למשלוחים כרגע, אבל אם יש לכם.ן - עניין כתבו לי ומקווה שנמצא דרך להעביר ישירות את המוצרים.


בין המוצרים כרגע: זעתר, יין, דבש, טחינה אטיופית, טחינת קצח, דיבס רימונים, דיבס ענבים, חמוצים שטיחון לסירים חמים של שרה.

ניתן גם לקנות ערכת מתנה הכוללת: יין, דבש, זעתר ,חמוצים, דבש ושטיחון ב – 250 ₪.



ראניה רוצה לצייר

ראנייה - בת 20, גרה עם במערה עם משפחתה שמתפרנסת מעבודת אדמה פשוטה. מאז שאני מכיר אותה, יש לה משיכה עזה לציור. בפעם האחרונה שבה ביקרנו את המשפחה, היא ציירה את סימבה ואביו ובהתרגשות שאלה אם אני יכול לעזור לה למכור את זה... אנחנו מביאים לה הרבה חומרי ציור (מאוד שמחה לקנבסים ולצבעים טובים) ומידי פעם מגיעים.ות איתי מוכשרים.ות בציור, שתומכים.ות בטיפים לציור. אבל נשמח למאמצ.ת קבוע.ה, כדי לעזור לה להתפתח.

הנה כמה ציורים שלה.


בערוצי התקשורת הרגילים לא תשמעו על כל אלו. תשמעו על ילד בן 4 שנפגע מאבן של נערי גבעות שיכורים...


אבל בכתבה הנ"ל לא סיפרו על הפחד של הפלסטינים שהקימו שם אוהל שמירה 24 שעות, לא סיפרו על השכנים "המתנחלים", שחלקם מתביישים במקרה, כועסים ומחכים להזדמנות לכונן מחדש קשרים שהיו קודם עם שכניהם. לא סיפרו על ילד של "מתנחל" שנכנס לטראומה מהאירוע שקרה לשכניו...

אם תגיעו איתי לשטח, מהתושבים"הפלסטינים" תשמעו, שהם יודעים שזה לא השכנים היהודים אלא אורחים שהגיעו למקום. אבל בגלל לחצים מארגונים שונים, פוליטיקאים ודיפלומטים שמגיעים לאזור נוצר מצב בו קשה להביא מרפא לאזור ולבנות מחדש את האמון.


מה אני עושה? אני יושב עם כולם.ן ומקשיב לסיפור ולכאב. מנסה לייצר הזדמנויות לפתיחת לב ולהזדהות אנושית. לפעמים אני מצליח יותר, לפעמים פחות, ואז אני מבין שיש אנשים שצריכים עוד זמן ושקט.


הצטרפו אלי השנה גם אשתי אילאיל ומליה, שמגיעה מפרדס חנה. חברים.ות אחרים.ות מצטרפים.ות מידי פעם ואני מזמין אתכם.ן להגיע גם ליום אחד ולהציץ לעולם הזה, שנמצא בחצר האחורית שלנו.


אזרחים בארץ ההפקר - תערוכת צילום של חיים ברמן

במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי ה -9, חיים ברמן מורי ותלמידי שהצטרף אלי ליום מיוחד של מפגש של שכנות טובה, מציג סידרה מיצירותיו במדור תערוכות קהילת הצלמים. חיים שוחר צילום נלהב ובעל עין מיוחדת לראות את מה שהוא מובן מאיליו באופן חדש.


התערוכה תפתח ב 17 לנובמבר למשך 10 ימים- ותוצג במרכז דניאל לחתירה, פארק הירקון תל אביב. ממליץ בחום להגיע ולראות מבטיח לכם תענוג ויזואלי עם צביטה בלב. הנה כמה מילים שחיים כתב על התערוכה:


"הוזמנתי למפגש : פעילי שמאל ישראליים, מתיישבים יהודים מיישובים שכנים,

ובדואים מהמשפחה המורחבת, כולם עם ילדים, כולם מתערבבים.

אנשים שבאו לחפש דרך לחיות ביחד כשכנים, למרות האילוצים הקשוחים.

אנשים המעדיפים דיבור על פני לחימה, ומתריסים בשקט בפני קלישאות

של עימות נצחי.

אנשים האומרים "אני שייך לאדמה הזאת" במקום "האדמה הזאת שייכת לי".

הייתה לי חוויה חינוכית."


20 טונות של טוב לב

בחישוב כללי של היציאות לדרום הר-חברון הבאנו השנה כ-20 טון של ציוד – בגדים, כלי בית, ריהוט לבית, עצים לבערה, הכל מתרומות שהגיעו או מדברים שנזרקו ונאספו על-ידינו.

ועכשיו –איך את.ה יכולים לעזור !

כדי שנוכל להמשיך עם כל היוזמות האלו, אנו זקוקים גם לתרומות כספיות.

בקמפיין לגיוס המונים שהקמתי ביקשתי מאנשים, שיזמינו אותי לכוס קפה אחת בחודש... לשמחתי יש כמה אנשים שנענו להזמנה ותרמו במחיר של כוס קפה בחודש. כל תרומה כזו משמעותית מאוד, כי יחד – התרומות מאפשרות תמיכה בפרויקטים השונים. אני רוצה להודות שוב על הנדיבות ופתיחות הלב של כל מי שתרמו ומזמין גם אותך, לפתוח את הלב ולתת.


> https://gpw.gamaf.co.il/?id=95AntTwNaZSG&sid=U2FsdGVkX1+D1mPemYyu9DvD0cPZUn6J57VjtUGah3Y%2FlqbYYbfoMF0RCH13qeX4לתמיכה בנשיאת שלום <


אם עדיין לא הצטרפתם לקבוצת הטלגרם שלי -מוזמנים לעשות זאת בלינק הזה.

זוהי קבוצה שקטה (אין אפשרות לשלוח תגובות מלבד אלי). מדי פעם אני שולח דיווח על נשיאת השלום בדרום הר חברון והזמנה למפגשים משותפים.


מוזמנים לשתף חברות וחברים דוברי עברית. לדוברי אנגלית יש קבוצה נפרדת.


ולסיום אני מזמין אותך שוב - להצטרף אלי לשטח ליום אחד, לראות במבט ישיר.

להתראות,

איל


נ.ב

גם הפעם השמות המוזכרים כאן הם בדויים על מנת לשמור על בטחונם ומקום של האנשים בחברתם. לצערי יש מי שרואים ביוזמות של אכפתיות ועזרה זה לזה פגיעה בזהות ובעמידה האיתנה בעיקרון החיים (משני הצדדים). מי שיגיע איתי מבטיח לכם שתוכלו לראות ב"לבן של העין" ולהקשיב לכאב שבלב. לזה לא צריך באמת שמות.